| |
Hebrew Old Testament |  | |
 |
| |
| | וידבר יהוה אל-משה לאמר.
| Num 5:1 | |
| | צו את-בני ישראל וישלחו מן-המחנה כל-צרוע וכל-זב וכל טמא לנפש.
| Num 5:2 | |
| | מזכר עד-נקבה תשלחו אל-מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את-מחניהם אשר אני שכן בתוכם.
| Num 5:3 | |
| | ויעשו-כן בני ישראל וישלחו אותם אל-מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל- משה כן עשו בני ישראל.
| Num 5:4 | |
| | וידבר יהוה אל-משה לאמר.
| Num 5:5 | |
| | דבר אל-בני ישראל איש או-אשה כי יעשו מכל-חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא.
| Num 5:6 | |
| | והתודו את-חטאתם אשר עשו והשיב את-אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו.
| Num 5:7 | |
| | ואם-אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר-בו עליו.
| Num 5:8 | |
| | וכל-תרומה לכל-קדשי בני-ישראל אשר-יקריבו לכהן לו יהיה.
| Num 5:9 | |
| | ואיש את-קדשיו לו יהיו איש אשר-יתן לכהן לו יהיה.
| Num 5:10 | |
| | וידבר יהוה אל-משה לאמר.
| Num 5:11 | |
| | דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי-תשטה אשתו ומעלה בו מעל.
| Num 5:12 | |
| | ושכב איש אתה שכבת-זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה.
| Num 5:13 | |
| | ועבר עליו רוח-קנאה וקנא את-אשתו והוא נטמאה או-עבר עליו רוח- קנאה וקנא את-אשתו והיא לא נטמאה.
| Num 5:14 | |
| | והביא האיש את-אשתו אל-הכהן והביא את-קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא-יצק עליו שמן ולא-יתן עליו לבנה כי-מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון.
| Num 5:15 | |
| | והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה.
| Num 5:16 | |
| | ולקח הכהן מים קדשים בכלי-חרש ומן-העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל-המים.
| Num 5:17 | |
| | והעמיד הכהן את-האשה לפני יהוה ופרע את-ראש האשה ונתן על-כפיה `z מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים.
| Num 5:18 | |
| | והשביע אתה הכהן ואמר אל-האשה אם-לא שכב איש אתך ואם-לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה.
| Num 5:19 | |
| | ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את-שכבתו מבלעדי אישך.
| Num 5:20 | |
| | והשביע הכהן את-האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את-ירכך נפלת ואת-בטנך צבה.
| Num 5:21 | |
| | ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן.
| Num 5:22 | |
| | וכתב את-האלת האלה הכהן בספר ומחה אל-מי המרים.
| Num 5:23 | |
| | והשקה את-האשה את-מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים.
| Num 5:24 | |
| | ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את-המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל-המזבח.
| Num 5:25 | |
| | וקמץ הכהן מן-המנחה את-אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את-האשה את-המים.
| Num 5:26 | |
| | והשקה את-המים והיתה אם-נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה.
| Num 5:27 | |
| | ואם-לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע.
| Num 5:28 | |
| | זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה.
| Num 5:29 | |
| | או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את-אשתו והעמיד את-האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל-התורה הזאת.
| Num 5:30 | |
| | ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את-עונה.
| Num 5:31 | |