| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל-בנות מואב.
| Num 25:1 | |
| | ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן.
| Num 25:2 | |
| | ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר-אף יהוה בישראל.
| Num 25:3 | |
| | ויאמר יהוה אל-משה קח את-כל-ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף-יהוה מישראל.
| Num 25:4 | |
| | ויאמר משה אל-שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור.
| Num 25:5 | |
| | והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל-אחיו את-המדינית לעיני משה ולעיני כל-עדת בני-ישראל והמה בכים פתח אהל מועד.
| Num 25:6 | |
| | וירא פינחס בן-אלעזר בן-אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו.
| Num 25:7 | |
| | ויבא אחר איש-ישראל אל-הקבה וידקר את-שניהם את איש ישראל ואת- האשה אל-קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל.
| Num 25:8 | |
| | ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף.
| Num 25:9 | |
| | וידבר יהוה אל-משה לאמר.
| Num 25:10 | |
| | פינחס בן-אלעזר בן-אהרן הכהן השיב את-חמתי מעל בני-ישראל בקנאו את-קנאתי בתוכם ולא-כליתי את-בני-ישראל בקנאתי.
| Num 25:11 | |
| | לכן אמר הנני נתן לו את-בריתי שלום.
| Num 25:12 | |
| | והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על-בני ישראל.
| Num 25:13 | |
| | ושם איש ישראל המכה אשר הכה את-המדינית זמרי בן-סלוא נשיא בית- אב לשמעני.
| Num 25:14 | |
| | ושם האשה המכה המדינית כזבי בת-צור ראש אמות בית-אב במדין הוא.
| Num 25:15 | |
| | וידבר יהוה אל-משה לאמר.
| Num 25:16 | |
| | צרור את-המדינים והכיתם אותם.
| Num 25:17 | |
| | כי צררים הם לכם בנכליהם אשר-נכלו לכם על-דבר-פעור ועל-דבר כזבי בת-נשיא מדין אחתם המכה ביום-המגפה על-דבר-פעור.
| Num 25:18 | |
| | ויהי אחרי המגפה.
| Num 25:19 | |
