| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו.
| Num 22:1 | |
| | וירא בלק בן-צפור את כל-אשר-עשה ישראל לאמרי.
| Num 22:2 | |
| | ויגר מואב מפני העם מאד כי רב-הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל.
| Num 22:3 | |
| | ויאמר מואב אל-זקני מדין עתה ילחכו הקהל את-כל-סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן-צפור מלך למואב בעת ההוא.
| Num 22:4 | |
| | וישלח מלאכים אל-בלעם בן-בעור פתורה אשר על-הנהר ארץ בני-עמו לקרא-לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את-עין הארץ והוא ישב ממלי.
| Num 22:5 | |
| | ועתה לכה-נא ארה-לי את-העם הזה כי-עצום הוא ממני אולי אוכל נכה- בו ואגרשנו מן-הארץ כי ידעתי את אשר-תברך מברך ואשר תאר יואר.
| Num 22:6 | |
| | וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל-בלעם וידברו אליו דברי בלק.
| Num 22:7 | |
| | ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי-מואב עם-בלעם.
| Num 22:8 | |
| | ויבא אלהים אל-בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך.
| Num 22:9 | |
| | ויאמר בלעם אל-האלהים בלק בן-צפר מלך מואב שלח אלי.
| Num 22:10 | |
| | הנה העם היצא ממצרים ויכס את-עין הארץ עתה לכה קבה-לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו.
| Num 22:11 | |
| | ויאמר אלהים אל-בלעם לא תלך עמהם לא תאר את-העם כי ברוך הוא.
| Num 22:12 | |
| | ויקם בלעם בבקר ויאמר אל-שרי בלק לכו אל-ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם.
| Num 22:13 | |
| | ויקומו שרי מואב ויבאו אל-בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו.
| Num 22:14 | |
| | ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה.
| Num 22:15 | |
| | ויבאו אל-בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן-צפור אל-נא תמנע מהלך `li.
| Num 22:16 | |
| | כי-כבד אכבדך מאד וכל אשר-תאמר אלי אעשה ולכה-נא קבה-לי את העם הזה.
| Num 22:17 | |
| | ויען בלעם ויאמר אל-עבדי בלק אם-יתן-לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את-פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה.
| Num 22:18 | |
| | ועתה שבו נא בזה גם-אתם הלילה ואדעה מה-יסף יהוה דבר עמי.
| Num 22:19 | |
| | ויבא אלהים אל-בלעם לילה ויאמר לו אם-לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את-הדבר אשר-אדבר אליך אתו תעשה.
| Num 22:20 | |
| | ויקם בלעם בבקר ויחבש את-אתנו וילך עם-שרי מואב.
| Num 22:21 | |
| | ויחר-אף אלהים כי-הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על-אתנו ושני נעריו עמו.
| Num 22:22 | |
| | ותרא האתון את-מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן-הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את-האתון להטתה הדרך.
| Num 22:23 | |
| | ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה.
| Num 22:24 | |
| | ותרא האתון את-מלאך יהוה ותלחץ אל-הקיר ותלחץ את-רגל בלעם אל- הקיר ויסף להכתה.
| Num 22:25 | |
| | ויוסף מלאך-יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין-דרך לנטות ימין ושמאול.
| Num 22:26 | |
| | ותרא האתון את-מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר-אף בלעם ויך את- האתון במקל.
| Num 22:27 | |
| | ויפתח יהוה את-פי האתון ותאמר לבלעם מה-עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים.
| Num 22:28 | |
| | ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש-חרב בידי כי עתה הרגתיך.
| Num 22:29 | |
| | ותאמר האתון אל-בלעם הלוא אנכי אתנך אשר-רכבת עלי מעודך עד- היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא.
| Num 22:30 | |
| | ויגל יהוה את-עיני בלעם וירא את-מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו.
| Num 22:31 | |
| | ויאמר אליו מלאך יהוה על-מה הכית את-אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי-ירט הדרך לנגדי.
| Num 22:32 | |
| | ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם- אתכה הרגתי ואותה החייתי.
| Num 22:33 | |
| | ויאמר בלעם אל-מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם-רע בעיניך אשובה לי.
| Num 22:34 | |
| | ויאמר מלאך יהוה אל-בלעם לך עם-האנשים ואפס את-הדבר אשר-אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם-שרי בלק.
| Num 22:35 | |
| | וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל-עיר מואב אשר על-גבול ארנן אשר בקצה הגבול.
| Num 22:36 | |
| | ויאמר בלק אל-בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא-לך למה לא-הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך.
| Num 22:37 | |
| | ויאמר בלעם אל-בלק הנה-באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר.
| Num 22:38 | |
| | וילך בלעם עם-בלק ויבאו קרית חצות.
| Num 22:39 | |
| | ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו.
| Num 22:40 | |
| | ויהי בבקר ויקח בלק את-בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם.
| Num 22:41 | |
