| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | וידבר יהוה אל-משה לאמר.
| Num 17:1 | |
| | אמר אל-אלעזר בן-אהרן הכהן וירם את-המחתת מבין השרפה ואת-האש זרה-הלאה כי קדשו.
| Num 17:2 | |
| | את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי- הקריבם לפני-יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל.
| Num 17:3 | |
| | ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח.
| Num 17:4 | |
| | זכרון לבני ישראל למען אשר לא-יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא-יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד- משה לו.
| Num 17:5 | |
| | וילנו כל-עדת בני-ישראל ממחרת על-משה ועל-אהרן לאמר אתם המתם את- עם יהוה.
| Num 17:6 | |
| | ויהי בהקהל העדה על-משה ועל-אהרן ויפנו אל-אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה.
| Num 17:7 | |
| | ויבא משה ואהרן אל-פני אהל מועד.
| Num 17:8 | |
| | וידבר יהוה אל-משה לאמר.
| Num 17:9 | |
| | הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על-פניהם.
| Num 17:10 | |
| | ויאמר משה אל-אהרן קח את-המחתה ותן-עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל-העדה וכפר עליהם כי-יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף.
| Num 17:11 | |
| | ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל-תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את-הקטרת ויכפר על-העם.
| Num 17:12 | |
| | ויעמד בין-המתים ובין החיים ותעצר המגפה.
| Num 17:13 | |
| | ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על-דבר- קרח.
| Num 17:14 | |
| | וישב אהרן אל-משה אל-פתח אהל מועד והמגפה נעצרה.
| Num 17:15 | |
| | וידבר יהוה אל-משה לאמר.
| Num 17:16 | |
| | דבר אל-בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל-נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את-שמו תכתב על-מטהו.
| Num 17:17 | |
| | ואת שם אהרן תכתב על-מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם.
| Num 17:18 | |
| | והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה.
| Num 17:19 | |
| | והיה האיש אשר אבחר-בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את-תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם.
| Num 17:20 | |
| | וידבר משה אל-בני ישראל ויתנו אליו כל-נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם.
| Num 17:21 | |
| | וינח משה את-המטת לפני יהוה באהל העדת.
| Num 17:22 | |
| | ויהי ממחרת ויבא משה אל-אהל העדות והנה פרח מטה-אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים.
| Num 17:23 | |
| | ויצא משה את-כל-המטת מלפני יהוה אל-כל-בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו.
| Num 17:24 | |
| | ויאמר יהוה אל-משה השב את-מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני-מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו.
| Num 17:25 | |
| | ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה.
| Num 17:26 | |
| | ויאמרו בני ישראל אל-משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו.
| Num 17:27 | |
| | כל הקרב הקרב אל-משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע.
| Num 17:28 | |
