| |
Hebrew Old Testament |  | |
 |
| |
| | ותשא כל-העדה ויתנו את-קולם ויבכו העם בלילה ההוא.
| Num 14:1 | |
| | וילנו על-משה ועל-אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל-העדה לו- מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו-מתנו.
| Num 14:2 | |
| | ולמה יהוה מביא אתנו אל-הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה.
| Num 14:3 | |
| | ויאמרו איש אל-אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה.
| Num 14:4 | |
| | ויפל משה ואהרן על-פניהם לפני כל-קהל עדת בני ישראל.
| Num 14:5 | |
| | ויהושע בן-נון וכלב בן-יפנה מן-התרים את-הארץ קרעו בגדיהם.
| Num 14:6 | |
| | ויאמרו אל-כל-עדת בני-ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד.
| Num 14:7 | |
| | אם-חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל-הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר-הוא זבת חלב ודבש.
| Num 14:8 | |
| | אך ביהוה אל-תמרדו ואתם אל-תיראו את-עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל-תיראם.
| Num 14:9 | |
| | ויאמרו כל-העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל- כל-בני ישראל.
| Num 14:10 | |
| | ויאמר יהוה אל-משה עד-אנה ינאצני העם הזה ועד-אנה לא-יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו.
| Num 14:11 | |
| | אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי-גדול ועצום ממנו.
| Num 14:12 | |
| | ויאמר משה אל-יהוה ושמעו מצרים כי-העלית בכחך את-העם הזה מקרבו.
| Num 14:13 | |
| | ואמרו אל-יושב הארץ הזאת שמעו כי-אתה יהוה בקרב העם הזה אשר- עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה.
| Num 14:14 | |
| | והמתה את-העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר-שמעו את-שמעך לאמר.
| Num 14:15 | |
| | מבלתי יכלת יהוה להביא את-העם הזה אל-הארץ אשר-נשבע להם וישחטם במדבר.
| Num 14:16 | |
| | ועתה יגדל-נא כח אדני כאשר דברת לאמר.
| Num 14:17 | |
| | יהוה ארך אפים ורב-חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על-בנים על-שלשים ועל-רבעים.
| Num 14:18 | |
| | סלח-נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד- הנה.
| Num 14:19 | |
| | ויאמר יהוה סלחתי כדברך.
| Num 14:20 | |
| | ואולם חי-אני וימלא כבוד-יהוה את-כל-הארץ.
| Num 14:21 | |
| | כי כל-האנשים הראים את-כבדי ואת-אתתי אשר-עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.
| Num 14:22 | |
| | אם-יראו את-הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל-מנאצי לא יראוה.
| Num 14:23 | |
| | ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל-הארץ אשר-בא שמה וזרעו יורשנה.
| Num 14:24 | |
| | והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים-סוף.
| Num 14:25 | |
| | וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר.
| Num 14:26 | |
| | עד-מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את-תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי.
| Num 14:27 | |
| | אמר אלהם חי-אני נאם-יהוה אם-לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם.
| Num 14:28 | |
| | במדבר הזה יפלו פגריכם וכל-פקדיכם לכל-מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי.
| Num 14:29 | |
| | אם-אתם תבאו אל-הארץ אשר נשאתי את-ידי לשכן אתכם בה כי אם-כלב בן-יפנה ויהושע בן-נון.
| Num 14:30 | |
| | וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את-הארץ אשר מאסתם בה.
| Num 14:31 | |
| | ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה.
| Num 14:32 | |
| | ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את-זנותיכם עד-תם פגריכם במדבר.
| Num 14:33 | |
| | במספר הימים אשר-תרתם את-הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה zy`e את-עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את-תנואתי.
| Num 14:34 | |
| | אני יהוה דברתי אם-לא זאת אעשה לכל-העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו.
| Num 14:35 | |
| | והאנשים אשר-שלח משה לתור את-הארץ וישבו וילונו עליו את-כל- העדה להוציא דבה על-הארץ.
| Num 14:36 | |
| | וימתו האנשים מוצאי דבת-הארץ רעה במגפה לפני יהוה.
| Num 14:37 | |
| | ויהושע בן-נון וכלב בן-יפנה חיו מן-האנשים ההם ההלכים לתור את- הארץ.
| Num 14:38 | |
| | וידבר משה את-הדברים האלה אל-כל-בני ישראל ויתאבלו העם מאד.
| Num 14:39 | |
| | וישכמו בבקר ויעלו אל-ראש-ההר לאמר הננו ועלינו אל-המקום אשר- אמר יהוה כי חטאנו.
| Num 14:40 | |
| | ויאמר משה למה זה אתם עברים את-פי יהוה והוא לא תצלח.
| Num 14:41 | |
| | אל-תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם.
| Num 14:42 | |
| | כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי-על-כן שבתם מאחרי יהוה ולא-יהיה יהוה עמכם.
| Num 14:43 | |
| | ויעפלו לעלות אל-ראש ההר וארון ברית-יהוה ומשה לא-משו מקרב המחנה.
| Num 14:44 | |
| | וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד-החרמה.
| Num 14:45 | |