| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער-בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה.
| Num 11:1 | |
| | ויצעק העם אל-משה ויתפלל משה אל-יהוה ותשקע האש.
| Num 11:2 | |
| | ויקרא שם-המקום ההוא תבערה כי-בערה בם אש יהוה.
| Num 11:3 | |
| | והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר.
| Num 11:4 | |
| | זכרנו את-הדגה אשר-נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת- החציר ואת-הבצלים ואת-השומים.
| Num 11:5 | |
| | ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל-המן עינינו.
| Num 11:6 | |
| | והמן כזרע-גד הוא ועינו כעין הבדלח.
| Num 11:7 | |
| | שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן.
| Num 11:8 | |
| | וברדת הטל על-המחנה לילה ירד המן עליו.
| Num 11:9 | |
| | וישמע משה את-העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר-אף יהוה מאד ובעיני משה רע.
| Num 11:10 | |
| | ויאמר משה אל-יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא-מצתי חן בעיניך לשום את-משא כל-העם הזה עלי.
| Num 11:11 | |
| | האנכי הריתי את כל-העם הזה אם-אנכי ילדתיהו כי-תאמר אלי שאהו agiwj כאשר ישא האמן את-הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו.
| Num 11:12 | |
| | מאין לי בשר לתת לכל-העם הזה כי-יבכו עלי לאמר תנה-לנו בשר ונאכלה.
| Num 11:13 | |
| | לא-אוכל אנכי לבדי לשאת את-כל-העם הזה כי כבד ממני.
| Num 11:14 | |
| | ואם-ככה את-עשה לי הרגני נא הרג אם-מצאתי חן בעיניך ואל-אראה ברעתי.
| Num 11:15 | |
| | ויאמר יהוה אל-משה אספה-לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי- הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל-אהל מועד והתיצבו שם עמך.
| Num 11:16 | |
| | וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן-הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא-תשא אתה לבדך.
| Num 11:17 | |
| | ואל-העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי-טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם.
| Num 11:18 | |
| | לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום.
| Num 11:19 | |
| | עד חדש ימים עד אשר-יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי-מאסתם את- יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים.
| Num 11:20 | |
| | ויאמר משה שש-מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים.
| Num 11:21 | |
| | הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את-כל-דגי הים יאסף להם ומצא להם.
| Num 11:22 | |
| | ויאמר יהוה אל-משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם-לא.
| Num 11:23 | |
| | ויצא משה וידבר אל-העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל.
| Num 11:24 | |
| | וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן-הרוח אשר עליו ויתן על- שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו.
| Num 11:25 | |
| | וישארו שני-אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה.
| Num 11:26 | |
| | וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה.
| Num 11:27 | |
| | ויען יהושע בן-נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם.
| Num 11:28 | |
| | ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל-עם יהוה נביאים כי-יתן יהוה את-רוחו עליהם.
| Num 11:29 | |
| | ויאסף משה אל-המחנה הוא וזקני ישראל.
| Num 11:30 | |
| | ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן-הים ויטש על-המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על-פני הארץ.
| Num 11:31 | |
| | ויקם העם כל-היום ההוא וכל-הלילה וכל יום המחרת ויאספו את-השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה.
| Num 11:32 | |
| | הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד.
| Num 11:33 | |
| | ויקרא את-שם-המקום ההוא קברות התאוה כי-שם קברו את-העם המתאוים.
| Num 11:34 | |
| | מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות.
| Num 11:35 | |
