| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר-יהוה אל-זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו.
| Zec 7:1 | |
| | וישלח בית-אל שר-אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את-פני יהוה.
| Zec 7:2 | |
| | לאמר אל-הכהנים אשר לבית-יהוה צבאות ואל-הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים.
| Zec 7:3 | |
| | ויהי דבר-יהוה צבאות אלי לאמר.
| Zec 7:4 | |
| | אמר אל-כל-עם הארץ ואל-הכהנים לאמר כי-צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני.
| Zec 7:5 | |
| | וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים.
| Zec 7:6 | |
| | הלוא את-הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב.
| Zec 7:7 | |
| | ויהי דבר-יהוה אל-זכריה לאמר.
| Zec 7:8 | |
| | כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את- אחיו.
| Zec 7:9 | |
| | ואלמנה ויתום גר ועני אל-תעשקו ורעת איש אחיו אל-תחשבו בלבבכם.
| Zec 7:10 | |
| | וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע.
| Zec 7:11 | |
| | ולבם שמו שמיר משמוע את-התורה ואת-הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות.
| Zec 7:12 | |
| | ויהי כאשר-קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות.
| Zec 7:13 | |
| | ואסערם על כל-הגוים אשר לא-ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ-חמדה לשמה.
| Zec 7:14 | |
