| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך.
| Zec 11:1 | |
| | הילל ברוש כי-נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור.
| Zec 11:2 | |
| | קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן.
| Zec 11:3 | |
| | כה אמר יהוה אלהי רעה את-צאן ההרגה.
| Zec 11:4 | |
| | אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן.
| Zec 11:5 | |
| | כי לא אחמול עוד על-ישבי הארץ נאם-יהוה והנה אנכי ממציא את-האדם איש ביד-רעהו וביד מלכו וכתתו את-הארץ ולא אציל מידם.
| Zec 11:6 | |
| | וארעה את-צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח-לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את-הצאן.
| Zec 11:7 | |
| | ואכחד את-שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם-נפשם בחלה בי.
| Zec 11:8 | |
| | ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את-בשר רעותה.
| Zec 11:9 | |
| | ואקח את-מקלי את-נעם ואגדע אתו להפיר את-בריתי אשר כרתי את-כל- העמים.
| Zec 11:10 | |
| | ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר-יהוה הוא.
| Zec 11:11 | |
| | ואמר אליהם אם-טוב בעיניכם הבו שכרי ואם-לא חדלו וישקלו את- שכרי שלשים כסף.
| Zec 11:12 | |
| | ויאמר יהוה אלי השליכהו אל-היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל-היוצר.
| Zec 11:13 | |
| | ואגדע את-מקלי השני את החבלים להפר את-האחוה בין יהודה ובין ישראל.
| Zec 11:14 | |
| | ויאמר יהוה אלי עוד קח-לך כלי רעה אולי.
| Zec 11:15 | |
| | כי הנה-אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא-יפקד הנער לא-יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק.
| Zec 11:16 | |
| | הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על-זרועו ועל-עין ימינו זרעו יבוש ziay ועין ימינו כהה תכהה.
| Zec 11:17 | |
