| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר-יהוה אל-זכריה בן-ברכיה בן-עדו הנביא לאמר.
| Zec 1:1 | |
| | קצף יהוה על-אבותיכם קצף.
| Zec 1:2 | |
| | ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות.
| Zec 1:3 | |
| | אל-תהיו כאבתיכם אשר קראו-אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם הרעים ולא שמעו ולא- הקשיבו אלי נאם-יהוה.
| Zec 1:4 | |
| | אבותיכם איה-הם והנבאים הלעולם יחיו.
| Zec 1:5 | |
| | אך דברי וחקי אשר צויתי את-עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו.
| Zec 1:6 | |
| | ביום עשרים וארבעה לעשתי-עשר חדש הוא-חדש שבט בשנת שתים לדריוש היה דבר-יהוה אל-זכריה בן-ברכיהו בן-עדוא הנביא לאמר.
| Zec 1:7 | |
| | ראיתי הלילה והנה-איש רכב על-סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים.
| Zec 1:8 | |
| | ואמר מה-אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה-המה אלה.
| Zec 1:9 | |
| | ויען האיש העמד בין-ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ.
| Zec 1:10 | |
| | ויענו את-מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל-הארץ ישבת ושקטת.
| Zec 1:11 | |
| | ויען מלאך-יהוה ויאמר יהוה צבאות עד-מתי אתה לא-תרחם את-ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה.
| Zec 1:12 | |
| | ויען יהוה את-המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים.
| Zec 1:13 | |
| | ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה.
| Zec 1:14 | |
| | וקצף גדול אני קצף על-הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה.
| Zec 1:15 | |
| | לכן כה-אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה ינטה על-ירושלם.
| Zec 1:16 | |
| | עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את-ציון ובחר עוד בירושלם.
| Zec 1:17 | |
