| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | וירע אל-יונה רעה גדולה ויחר לו.
| Jon 4:1 | |
| | ויתפלל אל-יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא-זה דברי עד-היותי על-אדמתי על-כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל-חנון ורחום ארך אפים ורב-חסד ונחם על-הרעה.
| Jon 4:2 | |
| | ועתה יהוה קח-נא את-נפשי ממני כי טוב מותי מחיי.
| Jon 4:3 | |
| | ויאמר יהוה ההיטב חרה לך.
| Jon 4:4 | |
| | ויצא יונה מן-העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה-יהיה בעיר.
| Jon 4:5 | |
| | וימן יהוה-אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על-ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על-הקיקיון שמחה גדולה.
| Jon 4:6 | |
| | וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את-הקיקיון וייבש.
| Jon 4:7 | |
| | ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על-ראש יונה ויתעלף וישאל את-נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי.
| Jon 4:8 | |
| | ויאמר אלהים אל-יונה ההיטב חרה-לך על-הקיקיון ויאמר היטב חרה-לי עד-מות.
| Jon 4:9 | |
| | ויאמר יהוה אתה חסת על-הקיקיון אשר לא-עמלת בו ולא גדלתו שבן- לילה היה ובן-לילה אבד.
| Jon 4:10 | |
| | ואני לא אחוס על-נינוה העיר הגדולה אשר יש-בה הרבה משתים-עשרה רבו אדם אשר לא-ידע בין-ימינו לשמאלו ובהמה רבה.
| Jon 4:11 | |
