| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | וידבר יהוה אל-משה לאמר.
| Lev 17:1 | |
| | דבר אל-אהרן ואל-בניו ואל כל-בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר- צוה יהוה לאמר.
| Lev 17:2 | |
| | איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או-כשב או-עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה.
| Lev 17:3 | |
| | ואל-פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו.
| Lev 17:4 | |
| | למען אשר יביאו בני ישראל את-זבחיהם אשר הם זבחים על-פני השדה והביאם ליהוה אל-פתח אהל מועד אל-הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם.
| Lev 17:5 | |
| | וזרק הכהן את-הדם על-מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה.
| Lev 17:6 | |
| | ולא-יזבחו עוד את-זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה-זאת להם לדרתם.
| Lev 17:7 | |
| | ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן-הגר אשר-יגור בתוכם אשר-יעלה עלה או-זבח.
| Lev 17:8 | |
| | ואל-פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו.
| Lev 17:9 | |
| | ואיש איש מבית ישראל ומן-הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל-דם ונתתי פני בנפש האכלת את-הדם והכרתי אתה מקרב עמה.
| Lev 17:10 | |
| | כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על-המזבח לכפר על-נפשתיכם כי-הדם הוא בנפש יכפר.
| Lev 17:11 | |
| | על-כן אמרתי לבני ישראל כל-נפש מכם לא-תאכל דם והגר הגר בתוככם לא-יאכל דם.
| Lev 17:12 | |
| | ואיש איש מבני ישראל ומן-הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או- עוף אשר יאכל ושפך את-דמו וכסהו בעפר.
| Lev 17:13 | |
| | כי-נפש כל-בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל-בשר לא תאכלו כי נפש כל-בשר דמו הוא כל-אכליו יכרת.
| Lev 17:14 | |
| | וכל-נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד-הערב וטהר.
| Lev 17:15 | |
| | ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו.
| Lev 17:16 | |
