| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו.
| Dan 2:1 | |
| | ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך.
| Dan 2:2 | |
| | ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את-החלום.
| Dan 2:3 | |
| | וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך ופשרא נחוא.
| Dan 2:4 | |
| | ענה מלכא ואמר לכשדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון.
| Dan 2:5 | |
| | והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן-קדמי להן חלמא ופשרה החוני.
| Dan 2:6 | |
| | ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה.
| Dan 2:7 | |
| | ענה מלכא ואמר מן-יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל-קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא.
| Dan 2:8 | |
| | די הן-חלמא לא תהודענני חדה-היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני.
| Dan 2:9 | |
| | ענו כשדיא קדם-מלכא ואמרין לא-איתי אנש על-יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל-קבל די כל-מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל-חרטם ואשף וכשדי.
| Dan 2:10 | |
| | ומלתא די-מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם-בשרא לא איתוהי.
| Dan 2:11 | |
| | כל-קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל.
| Dan 2:12 | |
| | ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה.
| Dan 2:13 | |
| | באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב-טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל.
| Dan 2:14 | |
| | ענה ואמר לאריוך שליטא די-מלכא על-מה דתא מהחצפה מן-קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל.
| Dan 2:15 | |
| | ודניאל על ובעה מן-מלכא די זמן ינתן-לה ופשרא להחויה למלכא.
| Dan 2:16 | |
| | אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע.
| Dan 2:17 | |
| | ורחמין למבעא מן-קדם אלה שמיא על-רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם-שאר חכימי בבל.
| Dan 2:18 | |
| | אדין לדניאל בחזוא די-ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא.
| Dan 2:19 | |
| | ענה דניאל ואמר להוא שמה די-אלהא מברך מן-עלמא ועד-עלמא די חכמתא וגבורתא די לה-היא.
| Dan 2:20 | |
| | והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה.
| Dan 2:21 | |
| | הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא עמה שרא.
| Dan 2:22 | |
| | לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די-בעינא מנך די-מלת מלכא הודעתנא.
| Dan 2:23 | |
| | כל-קבל דנה דניאל על על-אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל `fl וכן אמר-לה לחכימי בבל אל-תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא.
| Dan 2:24 | |
| | אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר-לה די-השכחת גבר מן-בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע.
| Dan 2:25 | |
| | ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך כהל להודעתני חלמא די-חזית ופשרה.
| Dan 2:26 | |
| | ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די-מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא.
| Dan 2:27 | |
| | ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על-משכבך דנה הוא.
| Dan 2:28 | |
| | אנתה מלכא רעיונך על-משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה-די להוא.
| Dan 2:29 | |
| | ואנה לא בחכמה די-איתי בי מן-כל-חייא רזא דנה גלי לי להן על- דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע.
| Dan 2:30 | |
| | אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל.
| Dan 2:31 | |
| | הוא צלמא ראשה די-דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש.
| Dan 2:32 | |
| | שקוהי די פרזל רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף.
| Dan 2:33 | |
| | חזה הוית עד די התגזרת אבן די-לא בידין ומחת לצלמא על-רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון.
| Dan 2:34 | |
| | באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן-אדרי- קיט ונשא המון רוחא וכל-אתר לא-השתכח להון ואבנא די-מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל-ארעא.
| Dan 2:35 | |
| | דנה חלמא ופשרה נאמר קדם-מלכא.
| Dan 2:36 | |
| | אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב- לך.
| Dan 2:37 | |
| | ובכל-די דארין בני-אנשא חיות ברא ועוף-שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא.
| Dan 2:38 | |
| | ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא אחרי די נחשא די תשלט בכל-ארעא.
| Dan 2:39 | |
| | ומלכו רביעיה תהוא תקיפה כפרזלא כל-קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די-מרעע כל-אלין תדק ותרע.
| Dan 2:40 | |
| | ודי-חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון חסף די-פחר ומנהון פרזל מלכו פליגה תהוה ומן-נצבתא די פרזלא להוא-בה כל-קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא.
| Dan 2:41 | |
| | ואצבעת רגליא מנהון פרזל ומנהון חסף מן-קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה.
| Dan 2:42 | |
| | די חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא-להון דבקין דנה עם-דנה הא-כדי פרזלא לא מתערב עם-חספא.
| Dan 2:43 | |
| | וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל-אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא.
| Dan 2:44 | |
| | כל-קבל די-חזית די מטורא אתגזרת אבן די-לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה.
| Dan 2:45 | |
| | באדין מלכא נבוכדנצר נפל על-אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה.
| Dan 2:46 | |
| | ענה מלכא לדניאל ואמר מן-קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה.
| Dan 2:47 | |
| | אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב-לה והשלטה על כל- מדינת בבל ורב-סגנין על כל-חכימי בבל.
| Dan 2:48 | |
| | ודניאל בעא מן-מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא.
| Dan 2:49 | |
