| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | ויהי דבר-יהוה אלי לאמר.
| Eze 6:1 | |
| | בן-אדם שים פניך אל-הרי ישראל והנבא אליהם.
| Eze 6:2 | |
| | ואמרת הרי ישראל שמעו דבר-אדני יהוה כה-אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם.
| Eze 6:3 | |
| | ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם.
| Eze 6:4 | |
| | ונתתי את-פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את-עצמותיכם סביבות מזבחותיכם.
| Eze 6:5 | |
| | בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם.
| Eze 6:6 | |
| | ונפל חלל בתוככם וידעתם כי-אני יהוה.
| Eze 6:7 | |
| | והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות.
| Eze 6:8 | |
| | וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו-שם אשר נשברתי את-לבם הזונה אשר-סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל-הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם.
| Eze 6:9 | |
| | וידעו כי-אני יהוה לא אל-חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת.
| Eze 6:10 | |
| | כה-אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר-אח אל כל-תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו.
| Eze 6:11 | |
| | הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם.
| Eze 6:12 | |
| | וידעתם כי-אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל-גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל-עץ רענן ותחת כל- אלה עבתה מקום אשר נתנו-שם ריח ניחח לכל גלוליהם.
| Eze 6:13 | |
| | ונטיתי את-ידי עליהם ונתתי את-הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי-אני יהוה.
| Eze 6:14 | |
