| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | ויהי דבר-יהוה אלי לאמר.
| Eze 33:1 | |
| | בן-אדם דבר אל-בני-עמך ואמרת אליהם ארץ כי-אביא עליה חרב ולקחו עם-הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה.
| Eze 33:2 | |
| | וראה את-החרב באה על-הארץ ותקע בשופר והזהיר את-העם.
| Eze 33:3 | |
| | ושמע השמע את-קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה.
| Eze 33:4 | |
| | את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט.
| Eze 33:5 | |
| | והצפה כי-יראה את-החרב באה ולא-תקע בשופר והעם לא-נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד-הצפה אדרש.
| Eze 33:6 | |
| | ואתה בן-אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני.
| Eze 33:7 | |
| | באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש.
| Eze 33:8 | |
| | ואתה כי-הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא-שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת.
| Eze 33:9 | |
| | ואתה בן-אדם אמר אל-בית ישראל כן אמרתם לאמר כי-פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה.
| Eze 33:10 | |
| | אמר אליהם חי-אני נאם אדני יהוה אם-אחפץ במות הרשע כי אם-בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל.
| Eze 33:11 | |
| | ואתה בן-אדם אמר אל-בני-עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא-יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו.
| Eze 33:12 | |
| | באמרי לצדיק חיה יחיה והוא-בטח על-צדקתו ועשה עול כל-צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר-עשה בו ימות.
| Eze 33:13 | |
| | ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה.
| Eze 33:14 | |
| | חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות.
| Eze 33:15 | |
| | כל-חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה.
| Eze 33:16 | |
| | ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא-יתכן.
| Eze 33:17 | |
| | בשוב-צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בהם.
| Eze 33:18 | |
| | ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה.
| Eze 33:19 | |
| | ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל.
| Eze 33:20 | |
| | ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותנו בא-אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר.
| Eze 33:21 | |
| | ויד-יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את-פי עד-בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד.
| Eze 33:22 | |
| | ויהי דבר-יהוה אלי לאמר.
| Eze 33:23 | |
| | בן-אדם ישבי החרבות האלה על-אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את-הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה.
| Eze 33:24 | |
| | לכן אמר אליהם כה-אמר אדני יהוה על-הדם תאכלו ועינכם תשאו אל- גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו.
| Eze 33:25 | |
| | עמדתם על-חרבכם עשיתן תועבה ואיש את-אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו.
| Eze 33:26 | |
| | כה-תאמר אלהם כה-אמר אדני יהוה חי-אני אם-לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על-פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו.
| Eze 33:27 | |
| | ונתתי את-הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר.
| Eze 33:28 | |
| | וידעו כי-אני יהוה בתתי את-הארץ שממה ומשמה על כל-תועבתם אשר עשו.
| Eze 33:29 | |
| | ואתה בן-אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר- חד את-אחד איש את-אחיו לאמר באו-נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה.
| Eze 33:30 | |
| | ויבואו אליך כמבוא-עם וישבו לפניך עמי ושמעו את-דבריך ואותם לא יעשו כי-עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך.
| Eze 33:31 | |
| | והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את-דבריך ועשים אינם אותם.
| Eze 33:32 | |
| | ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם.
| Eze 33:33 | |
