| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | ויהי דבר-יהוה אלי לאמר.
| Eze 21:1 | |
| | בן-אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל-דרום והנבא אל-יער השדה נגב.
| Eze 21:2 | |
| | ואמרת ליער הנגב שמע דבר-יהוה כה-אמר אדני יהוה הנני מצית-בך אש ואכלה בך כל-עץ-לח וכל-עץ יבש לא-תכבה להבת שלהבת ונצרבו-בה כל- פנים מנגב צפונה.
| Eze 21:3 | |
| | וראו כל-בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה.
| Eze 21:4 | |
| | ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא.
| Eze 21:5 | |
| | ויהי דבר-יהוה אלי לאמר.
| Eze 21:6 | |
| | בן-אדם שים פניך אל-ירושלם והטף אל-מקדשים והנבא אל-אדמת ישראל.
| Eze 21:7 | |
| | ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע.
| Eze 21:8 | |
| | יען אשר-הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל-כל-בשר מנגב צפון.
| Eze 21:9 | |
| | וידעו כל-בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד.
| Eze 21:10 | |
| | ואתה בן-אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם.
| Eze 21:11 | |
| | והיה כי-יאמרו אליך על-מה אתה נאנח ואמרת אל-שמועה כי-באה ונמס כל-לב ורפו כל-ידים וכהתה כל-רוח וכל-ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה.
| Eze 21:12 | |
| | ויהי דבר-יהוה אלי לאמר.
| Eze 21:13 | |
| | בן-אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם-מרוטה.
| Eze 21:14 | |
| | למען טבח טבח הוחדה למען-היה-לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל-עץ.
| Eze 21:15 | |
| | ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא-הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד- הורג.
| Eze 21:16 | |
| | זעק והילל בן-אדם כי-היא היתה בעמי היא בכל-נשיאי ישראל מגורי `l-חרב היו את-עמי לכן ספק אל-ירך.
| Eze 21:17 | |
| | כי בחן ומה אם-גם-שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה.
| Eze 21:18 | |
| | ואתה בן-אדם הנבא והך כף אל-כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם.
| Eze 21:19 | |
| | למען למוג לב והרבה המכשלים על כל-שעריהם נתתי אבחת-חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח.
| Eze 21:20 | |
| | התאחדי הימני השימי השמילי אנה פניך מעדות.
| Eze 21:21 | |
| | וגם-אני אכה כפי אל-כפי והנחתי חמתי אני יהוה דברתי.
| Eze 21:22 | |
| | ויהי דבר-יהוה אלי לאמר.
| Eze 21:23 | |
| | ואתה בן-אדם שים-לך שנים דרכים לבוא חרב מלך-בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך-עיר ברא.
| Eze 21:24 | |
| | דרך תשים לבוא חרב את רבת בני-עמון ואת-יהודה בירושלם בצורה.
| Eze 21:25 | |
| | כי-עמד מלך-בבל אל-אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם-קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד.
| Eze 21:26 | |
| | בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על-שערים לשפך סללה לבנות דיק.
| Eze 21:27 | |
| | והיה להם כקסום-שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא-מזכיר עון להתפש.
| Eze 21:28 | |
| | לכן כה-אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו.
| Eze 21:29 | |
| | ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר-בא יומו בעת עון קץ.
| Eze 21:30 | |
| | כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא-זאת השפלה הגבה והגבה השפיל.
| Eze 21:31 | |
| | עוה עוה עוה אשימנה גם-זאת לא היה עד-בא אשר-לו המשפט ונתתיו.
| Eze 21:32 | |
| | ואתה בן-אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל-בני עמון ואל- חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק.
| Eze 21:33 | |
| | בחזות לך שוא בקסם-לך כזב לתת אותך אל-צוארי חללי רשעים אשר-בא יומם בעת עון קץ.
| Eze 21:34 | |
| | השב אל-תערה במקום אשר-נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך.
| Eze 21:35 | |
| | ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית.
| Eze 21:36 | |
| | לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי.
| Eze 21:37 | |
