| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני-קדש בראש כל-חוצות.
| Lam 4:1 | |
| | בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי-חרש מעשה ידי יוצר.
| Lam 4:2 | |
| | גם-תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת-עמי לאכזר כי ענים במדבר.
| Lam 4:3 | |
| | דבק לשון יונק אל-חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם.
| Lam 4:4 | |
| | האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות.
| Lam 4:5 | |
| | ויגדל עון בת-עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו-רגע ולא-חלו בה ידים.
| Lam 4:6 | |
| | זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם.
| Lam 4:7 | |
| | חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על-עצמם יבש היה כעץ.
| Lam 4:8 | |
| | טובים היו חללי-חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי.
| Lam 4:9 | |
| | ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת-עמי.
| Lam 4:10 | |
| | כלה יהוה את-חמתו שפך חרון אפו ויצת-אש בציון ותאכל יסודתיה.
| Lam 4:11 | |
| | לא האמינו מלכי-ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם.
| Lam 4:12 | |
| | מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים.
| Lam 4:13 | |
| | נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם.
| Lam 4:14 | |
| | סורו טמא קראו למו סורו סורו אל-תגעו כי נצו גם-נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור.
| Lam 4:15 | |
| | פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו.
| Lam 4:16 | |
| | עודינה תכלינה עינינו אל-עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל-גוי לא יושע.
| Lam 4:17 | |
| | צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי-בא קצינו.
| Lam 4:18 | |
| | קלים היו רדפינו מנשרי שמים על-ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו.
| Lam 4:19 | |
| | רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים.
| Lam 4:20 | |
| | שישי ושמחי בת-אדום יושבתי בארץ עוץ גם-עליך תעבר-כוס תשכרי ותתערי.
| Lam 4:21 | |
| | תם-עונך בת-ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת-אדום גלה על- חטאתיך.
| Lam 4:22 | |
