| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | איכה יעיב באפו אדני את-בת-ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא-זכר הדם-רגליו ביום אפו.
| Lam 2:1 | |
| | בלע אדני לא חמל את כל-נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת-יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה.
| Lam 2:2 | |
| | גדע בחרי-אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב.
| Lam 2:3 | |
| | דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי-עין באהל בת-ציון שפך כאש חמתו.
| Lam 2:4 | |
| | היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל-ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת- יהודה תאניה ואניה.
| Lam 2:5 | |
| | ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם- אפו מלך וכהן.
| Lam 2:6 | |
| | זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד-אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית-יהוה כיום מועד.
| Lam 2:7 | |
| | חשב יהוה להשחית חומת בת-ציון נטה קו לא-השיב ידו מבלע ויאבל-חל וחומה יחדו אמללו.
| Lam 2:8 | |
| | טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם- נביאיה לא-מצאו חזון מיהוה.
| Lam 2:9 | |
| | ישבו לארץ ידמו זקני בת-ציון העלו עפר על-ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם.
| Lam 2:10 | |
| | כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על-שבר בת-עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה.
| Lam 2:11 | |
| | לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל-חיק אמתם.
| Lam 2:12 | |
| | מה-אעידך מה אדמה-לך הבת ירושלם מה אשוה-לך ואנחמך בתולת בת- ציון כי-גדול כים שברך מי ירפא-לך.
| Lam 2:13 | |
| | נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא-גלו על-עונך להשיב שביתך ויחזו לך משאות שוא ומדוחים.
| Lam 2:14 | |
| | ספקו עליך כפים כל-עברי דרך שרקו וינעו ראשם על-בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל-הארץ.
| Lam 2:15 | |
| | פצו עליך פיהם כל-אויביך שרקו ויחרקו-שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו.
| Lam 2:16 | |
| | עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי-קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך.
| Lam 2:17 | |
| | צעק לבם אל-אדני חומת בת-ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל- תתני פוגת לך אל-תדם בת-עינך.
| Lam 2:18 | |
| | קומי רני בליל לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על-נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל-חוצות.
| Lam 2:19 | |
| | ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם-תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם-יהרג במקדש אדני כהן ונביא.
| Lam 2:20 | |
| | שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת.
| Lam 2:21 | |
| | תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף-יהוה פליט ושריד אשר-טפחתי ורביתי איבי כלם.
| Lam 2:22 | |
