| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם-יורש אין לו מדוע ירש מלכם את-גד ועמו בעריו ישב.
| Jer 49:1 | |
| | לכן הנה ימים באים נאם-יהוה והשמעתי אל-רבת בני-עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את-ירשיו אמר יהוה.
| Jer 49:2 | |
| | הילילי חשבון כי שדדה-עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו.
| Jer 49:3 | |
| | מה-תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי.
| Jer 49:4 | |
| | הנני מביא עליך פחד נאם-אדני יהוה צבאות מכל-סביביך ונדחתם איש ltpie ואין מקבץ לנדד.
| Jer 49:5 | |
| | ואחרי-כן אשיב את-שבות בני-עמון נאם-יהוה.
| Jer 49:6 | |
| | לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם.
| Jer 49:7 | |
| | נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו.
| Jer 49:8 | |
| | אם-בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם-גנבים בלילה השחיתו דים.
| Jer 49:9 | |
| | כי-אני חשפתי את-עשו גליתי את-מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו.
| Jer 49:10 | |
| | עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו.
| Jer 49:11 | |
| | כי-כה אמר יהוה הנה אשר-אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה.
| Jer 49:12 | |
| | כי בי נשבעתי נאם-יהוה כי-לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל-עריה תהיינה לחרבות עולם.
| Jer 49:13 | |
| | שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה.
| Jer 49:14 | |
| | כי-הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם.
| Jer 49:15 | |
| | תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי- תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם-יהוה.
| Jer 49:16 | |
| | והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על-כל-מכותה.
| Jer 49:17 | |
| | כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא-ישב שם איש ולא-יגור בה בן-אדם.
| Jer 49:18 | |
| | הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל-נוה איתן כי-ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי-זה רעה אשר יעמד לפני.
| Jer 49:19 | |
| | לכן שמעו עצת-יהוה אשר יעץ אל-אדום ומחשבותיו אשר חשב אל-ישבי תימן אם-לא יסחבום צעירי הצאן אם-לא ישים עליהם נוהם.
| Jer 49:20 | |
| | מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים-סוף נשמע קולה.
| Jer 49:21 | |
| | הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על-בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה.
| Jer 49:22 | |
| | לדמשק בושה חמת וארפד כי-שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל.
| Jer 49:23 | |
| | רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה.
| Jer 49:24 | |
| | איך לא-עזבה עיר תהלה קרית משושי.
| Jer 49:25 | |
| | לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל-אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות.
| Jer 49:26 | |
| | והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן-הדד.
| Jer 49:27 | |
| | לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור מלך-בבל כה אמר יהוה קומו עלו אל-קדר ושדדו את-בני-קדם.
| Jer 49:28 | |
| | אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל-כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב.
| Jer 49:29 | |
| | נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם-יהוה כי-יעץ עליכם נבוכדראצר מלך-בבל עצה וחשב עליהם מחשבה.
| Jer 49:30 | |
| | קומו עלו אל-גוי שליו יושב לבטח נאם-יהוה לא-דלתים ולא-בריח לו בדד ישכנו.
| Jer 49:31 | |
| | והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל-רוח קצוצי פאה ומכל-עבריו אביא את-אידם נאם-יהוה.
| Jer 49:32 | |
| | והיתה חצור למעון תנים שממה עד-עולם לא-ישב שם איש ולא-יגור בה בן-אדם.
| Jer 49:33 | |
| | אשר היה דבר-יהוה אל-ירמיהו הנביא אל-עילם בראשית מלכות צדקיה מלך-יהודה לאמר.
| Jer 49:34 | |
| | כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את-קשת עילם ראשית גבורתם.
| Jer 49:35 | |
| | והבאתי אל-עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא-יהיה הגוי אשר לא-יבוא שם נדחי עולם.
| Jer 49:36 | |
| | והחתתי את-עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את-חרון אפי נאם-יהוה ושלחתי אחריהם את-החרב עד כלותי אותם.
| Jer 49:37 | |
| | ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם-יהוה.
| Jer 49:38 | |
| | והיה באחרית הימים אשוב את-שבית עילם נאם-יהוה.
| Jer 49:39 | |
