| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | ויהי דבר-יהוה אלי לאמר.
| Jer 2:1 | |
| | הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה.
| Jer 2:2 | |
| | קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל-אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם- יהוה.
| Jer 2:3 | |
| | שמעו דבר-יהוה בית יעקב וכל-משפחות בית ישראל.
| Jer 2:4 | |
| | כה אמר יהוה מה-מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו.
| Jer 2:5 | |
| | ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא-עבר בה איש ולא-ישב אדם שם.
| Jer 2:6 | |
| | ואביא אתכם אל-ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את-ארצי ונחלתי שמתם לתועבה.
| Jer 2:7 | |
| | הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא-יועלו הלכו.
| Jer 2:8 | |
| | לכן עד אריב אתכם נאם-יהוה ואת-בני בניכם אריב.
| Jer 2:9 | |
| | כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת.
| Jer 2:10 | |
| | ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל.
| Jer 2:11 | |
| | שמו שמים על-זאת ושערו חרבו מאד נאם-יהוה.
| Jer 2:12 | |
| | כי-שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא-יכלו המים.
| Jer 2:13 | |
| | העבד ישראל אם-יליד בית הוא מדוע היה לבז.
| Jer 2:14 | |
| | עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב.
| Jer 2:15 | |
| | גם-בני-נף ותחפנס ירעוך קדקד.
| Jer 2:16 | |
| | הלוא-זאת תעשה-לך עזבך את-יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך.
| Jer 2:17 | |
| | ועתה מה-לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה-לך לדרך אשור לשתות מי נהר.
| Jer 2:18 | |
| | תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי-רע ומר עזבך את-יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם-אדני יהוה צבאות.
| Jer 2:19 | |
| | כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על-כל- גבעה גבהה ותחת כל-עץ רענן את צעה זנה.
| Jer 2:20 | |
| | ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה.
| Jer 2:21 | |
| | כי אם-תכבסי בנתר ותרבי-לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה.
| Jer 2:22 | |
| | איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה.
| Jer 2:23 | |
| | פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל-מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה.
| Jer 2:24 | |
| | מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי-אהבתי זרים ואחריהם אלך.
| Jer 2:25 | |
| | כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם.
| Jer 2:26 | |
| | אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי-פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו.
| Jer 2:27 | |
| | ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם-יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה.
| Jer 2:28 | |
| | למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם-יהוה.
| Jer 2:29 | |
| | לשוא הכיתי את-בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית.
| Jer 2:30 | |
| | הדור אתם ראו דבר-יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא-נבוא עוד אליך.
| Jer 2:31 | |
| | התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר.
| Jer 2:32 | |
| | מה-תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את-הרעות למדתי את-דרכיך.
| Jer 2:33 | |
| | גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא-במחתרת מצאתים כי על-כל-אלה.
| Jer 2:34 | |
| | ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על-אמרך לא חטאתי.
| Jer 2:35 | |
| | מה-תזלי מאד לשנות את-דרכך גם ממצרים תבושי כאשר-בשת מאשור.
| Jer 2:36 | |
| | גם מאת זה תצאי וידיך על-ראשך כי-מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם.
| Jer 2:37 | |
