| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | וזכר את-בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא-יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין-לי בהם חפץ.
| Ecc 12:1 | |
| | עד אשר לא-תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם.
| Ecc 12:2 | |
| | ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות.
| Ecc 12:3 | |
| | וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל- בנות השיר.
| Ecc 12:4 | |
| | גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי-הלך האדם אל-בית עולמו וסבבו בשוק הספדים.
| Ecc 12:5 | |
| | עד אשר לא-ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על-המבוע ונרץ הגלגל אל-הבור.
| Ecc 12:6 | |
| | וישב העפר על-הארץ כשהיה והרוח תשוב אל-האלהים אשר נתנה.
| Ecc 12:7 | |
| | הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל.
| Ecc 12:8 | |
| | ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד-דעת את-העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה.
| Ecc 12:9 | |
| | בקש קהלת למצא דברי-חפץ וכתוב ישר דברי אמת.
| Ecc 12:10 | |
| | דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד.
| Ecc 12:11 | |
| | ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר.
| Ecc 12:12 | |
| | סוף דבר הכל נשמע את-האלהים ירא ואת-מצותיו שמור כי-זה כל- האדם.
| Ecc 12:13 | |
| | כי את-כל-מעשה האלהים יבא במשפט על כל-נעלם אם-טוב ואם-רע.
| Ecc 12:14 | |
