| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | ויעמד שטן על-ישראל ויסת את-דויד למנות את-ישראל.
| 1Ch 21:1 | |
| | ויאמר דויד אל-יואב ואל-שרי העם לכו ספרו את-ישראל מבאר שבע ועד- דן והביאו אלי ואדעה את-מספרם.
| 1Ch 21:2 | |
| | ויאמר יואב יוסף יהוה על-עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל.
| 1Ch 21:3 | |
| | ודבר-המלך חזק על-יואב ויצא יואב ויתהלך בכל-ישראל ויבא ירושלם.
| 1Ch 21:4 | |
| | ויתן יואב את-מספר מפקד-העם אל-דויד ויהי כל-ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב.
| 1Ch 21:5 | |
| | ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי-נתעב דבר-המלך את-יואב.
| 1Ch 21:6 | |
| | וירע בעיני האלהים על-הדבר הזה ויך את-ישראל.
| 1Ch 21:7 | |
| | ויאמר דויד אל-האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את-הדבר הזה ועתה העבר-נא את-עוון עבדך כי נסכלתי מאד.
| 1Ch 21:8 | |
| | וידבר יהוה אל-גד חזה דויד לאמר.
| 1Ch 21:9 | |
| | לך ודברת אל-דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר-לך אחת מהנה ואעשה-לך.
| 1Ch 21:10 | |
| | ויבא גד אל-דויד ויאמר לו כה-אמר יהוה קבל-לך.
| 1Ch 21:11 | |
| | אם-שלוש שנים רעב ואם-שלשה חדשים נספה מפני-צריך וחרב אויבך למשגת ואם-שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל- גבול ישראל ועתה ראה מה-אשיב את-שלחי דבר.
| 1Ch 21:12 | |
| | ויאמר דויד אל-גד צר-לי מאד אפלה-נא ביד-יהוה כי-רבים רחמיו מאד וביד-אדם אל-אפל.
| 1Ch 21:13 | |
| | ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש.
| 1Ch 21:14 | |
| | וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על- הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם-גרן ארנן היבוסי.
| 1Ch 21:15 | |
| | וישא דויד את-עיניו וירא את-מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על-ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על-פניהם.
| 1Ch 21:16 | |
| | ויאמר דויד אל-האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני-הוא אשר- חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה.
| 1Ch 21:17 | |
| | ומלאך יהוה אמר אל-גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי.
| 1Ch 21:18 | |
| | ויעל דויד בדבר-גד אשר דבר בשם יהוה.
| 1Ch 21:19 | |
| | וישב ארנן וירא את-המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים.
| 1Ch 21:20 | |
| | ויבא דויד עד-ארנן ויבט ארנן וירא את-דויד ויצא מן-הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה.
| 1Ch 21:21 | |
| | ויאמר דויד אל-ארנן תנה-לי מקום הגרן ואבנה-בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם.
| 1Ch 21:22 | |
| | ויאמר ארנן אל-דויד קח-לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי.
| 1Ch 21:23 | |
| | ויאמר המלך דויד לארנן לא כי-קנה אקנה בכסף מלא כי לא-אשא אשר- לך ליהוה והעלות עולה חנם.
| 1Ch 21:24 | |
| | ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות.
| 1Ch 21:25 | |
| | ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל-יהוה ויענהו באש מן-השמים על מזבח העלה.
| 1Ch 21:26 | |
| | ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל-נדנה.
| 1Ch 21:27 | |
| | בעת ההיא בראות דויד כי-ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם.
| 1Ch 21:28 | |
| | ומשכן יהוה אשר-עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון.
| 1Ch 21:29 | |
| | ולא-יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה.
| 1Ch 21:30 | |
