| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל-נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית-יהוה תחת יריעות.
| 1Ch 17:1 | |
| | ויאמר נתן אל-דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך.
| 1Ch 17:2 | |
| | ויהי בלילה ההוא ויהי דבר-אלהים אל-נתן לאמר.
| 1Ch 17:3 | |
| | לך ואמרת אל-דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה-לי הבית לשבת.
| 1Ch 17:4 | |
| | כי לא ישבתי בבית מן-היום אשר העליתי את-ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל-אהל וממשכן.
| 1Ch 17:5 | |
| | בכל אשר-התהלכתי בכל-ישראל הדבר דברתי את-אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את-עמי לאמר למה לא-בניתם לי בית ארזים.
| 1Ch 17:6 | |
| | ועתה כה-תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן-הנוה מן-אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל.
| 1Ch 17:7 | |
| | ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את-כל-אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ.
| 1Ch 17:8 | |
| | ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא- יוסיפו בני-עולה לבלתו כאשר בראשונה.
| 1Ch 17:9 | |
| | ולמימים אשר צויתי שפטים על-עמי ישראל והכנעתי את-כל-אויביך ואגד לך ובית יבנה-לך יהוה.
| 1Ch 17:10 | |
| | והיה כי-מלאו ימיך ללכת עם-אבתיך והקימותי את-זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את-מלכותו.
| 1Ch 17:11 | |
| | הוא יבנה-לי בית וכננתי את-כסאו עד-עולם.
| 1Ch 17:12 | |
| | אני אהיה-לו לאב והוא יהיה-לי לבן וחסדי לא-אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך.
| 1Ch 17:13 | |
| | והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד-העולם וכסאו יהיה נכון עד-עולם.
| 1Ch 17:14 | |
| | ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל-דויד.
| 1Ch 17:15 | |
| | ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי-אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד-הלם.
| 1Ch 17:16 | |
| | ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על-בית-עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים.
| 1Ch 17:17 | |
| | מה-יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את-עבדך ואתה את-עבדך ידעת.
| 1Ch 17:18 | |
| | יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל-הגדולה הזאת להדיע את-כל- הגדלות.
| 1Ch 17:19 | |
| | יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר-שמענו באזנינו.
| 1Ch 17:20 | |
| | ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר-פדית ממצרים גוים.
| 1Ch 17:21 | |
| | ותתן את-עמך ישראל לך לעם עד-עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים.
| 1Ch 17:22 | |
| | ועתה יהוה הדבר אשר דברת על-עבדך ועל-ביתו יאמן עד-עולם ועשה כאשר דברת.
| 1Ch 17:23 | |
| | ויאמן ויגדל שמך עד-עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית-דויד עבדך נכון לפניך.
| 1Ch 17:24 | |
| | כי אתה אלהי גלית את-אזן עבדך לבנות לו בית על-כן מצא עבדך להתפלל לפניך.
| 1Ch 17:25 | |
| | ועתה יהוה אתה-הוא האלהים ותדבר על-עבדך הטובה הזאת.
| 1Ch 17:26 | |
| | ועתה הואלת לברך את-בית עבדך להיות לעולם לפניך כי-אתה יהוה ברכת ומברך לעולם.
| 1Ch 17:27 | |
