| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | וידע יואב בן-צריה כי-לב המלך על-אבשלום.
| 2Sa 14:1 | |
| | וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי-נא ולבשי- נא בגדי-אבל ואל-תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על-מת.
| 2Sa 14:2 | |
| | ובאת אל-המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את-הדברים בפיה.
| 2Sa 14:3 | |
| | ותאמר האשה התקעית אל-המלך ותפל על-אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך.
| 2Sa 14:4 | |
| | ויאמר-לה המלך מה-לך ותאמר אבל אשה-אלמנה אני וימת אישי.
| 2Sa 14:5 | |
| | ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את-האחד וימת אתו.
| 2Sa 14:6 | |
| | והנה קמה כל-המשפחה על-שפחתך ויאמרו תני את-מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את-היורש וכבו את-גחלתי אשר נשארה לבלתי שום-לאישי שם ושארית על-פני האדמה.
| 2Sa 14:7 | |
| | ויאמר המלך אל-האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך.
| 2Sa 14:8 | |
| | ותאמר האשה התקועית אל-המלך עלי אדני המלך העון ועל-בית אבי והמלך וכסאו נקי.
| 2Sa 14:9 | |
| | ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא-יסיף עוד לגעת בך.
| 2Sa 14:10 | |
| | ותאמר יזכר-נא המלך את-יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את-בני ויאמר חי-יהוה אם-יפל משערת בנך ארצה.
| 2Sa 14:11 | |
| | ותאמר האשה תדבר-נא שפחתך אל-אדני המלך דבר ויאמר דברי.
| 2Sa 14:12 | |
| | ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על-עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את-נדחו.
| 2Sa 14:13 | |
| | כי-מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא-ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח.
| 2Sa 14:14 | |
| | ועתה אשר-באתי לדבר אל-המלך אדני את-הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה-נא אל-המלך אולי יעשה המלך את-דבר אמתו.
| 2Sa 14:15 | |
| | כי ישמע המלך להציל את-אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת-בני יחד מנחלת אלהים.
| 2Sa 14:16 | |
| | ותאמר שפחתך יהיה-נא דבר-אדני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך.
| 2Sa 14:17 | |
| | ויען המלך ויאמר אל-האשה אל-נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר-נא אדני המלך.
| 2Sa 14:18 | |
| | ויאמר המלך היד יואב אתך בכל-זאת ותען האשה ותאמר חי-נפשך אדני המלך אם-אש להמין ולהשמיל מכל אשר-דבר אדני המלך כי-עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל-הדברים האלה.
| 2Sa 14:19 | |
| | לבעבור סבב את-פני הדבר עשה עבדך יואב את-הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את-כל-אשר בארץ.
| 2Sa 14:20 | |
| | ויאמר המלך אל-יואב הנה-נא עשיתי את-הדבר הזה ולך השב את-הנער את-אבשלום.
| 2Sa 14:21 | |
| | ויפל יואב אל-פניו ארצה וישתחו ויברך את-המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי-מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר-עשה המלך את-דבר עבדו.
| 2Sa 14:22 | |
| | ויקם יואב וילך גשורה ויבא את-אבשלום ירושלם.
| 2Sa 14:23 | |
| | ויאמר המלך יסב אל-ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל-ביתו ופני המלך לא ראה.
| 2Sa 14:24 | |
| | וכאבשלום לא-היה איש-יפה בכל-ישראל להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא-היה בו מום.
| 2Sa 14:25 | |
| | ובגלחו את-ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי-כבד עליו eblge ושקל את-שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך.
| 2Sa 14:26 | |
| | ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה.
| 2Sa 14:27 | |
| | וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה.
| 2Sa 14:28 | |
| | וישלח אבשלום אל-יואב לשלח אתו אל-המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא.
| 2Sa 14:29 | |
| | ויאמר אל-עבדיו ראו חלקת יואב אל-ידי ולו-שם שערים לכו והוצתיה באש ויצתו עבדי אבשלום את-החלקה באש.
| 2Sa 14:30 | |
| | ויקם יואב ויבא אל-אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדך את- החלקה אשר-לי באש.
| 2Sa 14:31 | |
| | ויאמר אבשלום אל-יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל-המלך לאמר למה באתי מגשור טוב לי עד אני-שם ועתה אראה פני המלך ואם-יש-בי עון והמתני.
| 2Sa 14:32 | |
| | ויבא יואב אל-המלך ויגד-לו ויקרא אל-אבשלום ויבא אל-המלך וישתחו לו על-אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום.
| 2Sa 14:33 | |
