| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | ויהי אחרי-כן ולאבשלום בן-דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן-דוד.
| 2Sa 13:1 | |
| | ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה.
| 2Sa 13:2 | |
| | ולאמנון רע ושמו יונדב בן-שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד.
| 2Sa 13:3 | |
| | ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן-המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את-תמר אחות אבשלם אחי אני אהב.
| 2Sa 13:4 | |
| | ויאמר לו יהונדב שכב על-משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את-הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה.
| 2Sa 13:5 | |
| | וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל-המלך תבוא-נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה.
| 2Sa 13:6 | |
| | וישלח דוד אל-תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי-לו הבריה.
| 2Sa 13:7 | |
| | ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שכב ותקח את-הבצק ותלוש ותלבב לעיניו ותבשל את-הלבבות.
| 2Sa 13:8 | |
| | ותקח את-המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל- איש מעלי ויצאו כל-איש מעליו.
| 2Sa 13:9 | |
| | ויאמר אמנון אל-תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את- הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה.
| 2Sa 13:10 | |
| | ותגש אליו לאכל ויחזק-בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי.
| 2Sa 13:11 | |
| | ותאמר לו אל-אחי אל-תענני כי לא-יעשה כן בישראל אל-תעשה את- הנבלה הזאת.
| 2Sa 13:12 | |
| | ואני אנה אוליך את-חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר-נא אל-המלך כי לא ימנעני ממך.
| 2Sa 13:13 | |
| | ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה.
| 2Sa 13:14 | |
| | וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר-לה אמנון קומי לכי.
| 2Sa 13:15 | |
| | ותאמר לו אל-אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר-עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה.
| 2Sa 13:16 | |
| | ויקרא את-נערו משרתו ויאמר שלחו-נא את-זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה.
| 2Sa 13:17 | |
| | ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות-המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה.
| 2Sa 13:18 | |
| | ותקח תמר אפר על-ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על- ראשה ותלך הלוך וזעקה.
| 2Sa 13:19 | |
| | ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל-תשיתי את-לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה.
| 2Sa 13:20 | |
| | והמלך דוד שמע את כל-הדברים האלה ויחר לו מאד.
| 2Sa 13:21 | |
| | ולא-דבר אבשלום עם-אמנון למרע ועד-טוב כי-שנא אבשלום את-אמנון על-דבר אשר ענה את תמר אחתו.
| 2Sa 13:22 | |
| | ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם-אפרים ויקרא אבשלום לכל-בני המלך.
| 2Sa 13:23 | |
| | ויבא אבשלום אל-המלך ויאמר הנה-נא גזזים לעבדך ילך-נא המלך ועבדיו עם-עבדך.
| 2Sa 13:24 | |
| | ויאמר המלך אל-אבשלום אל-בני אל-נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ-בו ולא-אבה ללכת ויברכהו.
| 2Sa 13:25 | |
| | ויאמר אבשלום ולא ילך-נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך.
| 2Sa 13:26 | |
| | ויפרץ-בו אבשלום וישלח אתו את-אמנון ואת כל-בני המלך.
| 2Sa 13:27 | |
| | ויצו אבשלום את-נעריו לאמר ראו נא כטוב לב-אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את-אמנון והמתם אתו אל-תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני-חיל.
| 2Sa 13:28 | |
| | ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל-בני המלך וירכבו איש על-פרדו וינסו.
| 2Sa 13:29 | |
| | ויהי המה בדרך והשמעה באה אל-דוד לאמר הכה אבשלום את-כל-בני המלך ולא-נותר מהם אחד.
| 2Sa 13:30 | |
| | ויקם המלך ויקרע את-בגדיו וישכב ארצה וכל-עבדיו נצבים קרעי בגדים.
| 2Sa 13:31 | |
| | ויען יונדב בן-שמעה אחי-דוד ויאמר אל-יאמר אדני את כל-הנערים בני-המלך המיתו כי-אמנון לבדו מת כי-על-פי אבשלום היתה שומה מיום ענתו את תמר אחתו.
| 2Sa 13:32 | |
| | ועתה אל-ישם אדני המלך אל-לבו דבר לאמר כל-בני המלך מתו כי-אם- אמנון לבדו מת.
| 2Sa 13:33 | |
| | ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את-עינו וירא והנה עם-רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר.
| 2Sa 13:34 | |
| | ויאמר יונדב אל-המלך הנה בני-המלך באו כדבר עבדך כן היה.
| 2Sa 13:35 | |
| | ויהי ככלתו לדבר והנה בני-המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם-המלך וכל-עבדיו בכו בכי גדול מאד.
| 2Sa 13:36 | |
| | ואבשלום ברח וילך אל-תלמי בן-עמיחור מלך גשור ויתאבל על-בנו כל- הימים.
| 2Sa 13:37 | |
| | ואבשלום ברח וילך גשור ויהי-שם שלש שנים.
| 2Sa 13:38 | |
| | ותכל דוד המלך לצאת אל-אבשלום כי-נחם על-אמנון כי-מת.
| 2Sa 13:39 | |
