| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | וירא יעקב כי יש-שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו.
| Gen 42:1 | |
| | ויאמר הנה שמעתי כי יש-שבר במצרים רדו-שמה ושברו-לנו משם ונחיה ולא נמות.
| Gen 42:2 | |
| | וירדו אחי-יוסף עשרה לשבר בר ממצרים.
| Gen 42:3 | |
| | ואת-בנימין אחי יוסף לא-שלח יעקב את-אחיו כי אמר פן-יקראנו אסון.
| Gen 42:4 | |
| | ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי-היה הרעב בארץ כנען.
| Gen 42:5 | |
| | ויוסף הוא השליט על-הארץ הוא המשביר לכל-עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו-לו אפים ארצה.
| Gen 42:6 | |
| | וירא יוסף את-אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר-אכל.
| Gen 42:7 | |
| | ויכר יוסף את-אחיו והם לא הכרהו.
| Gen 42:8 | |
| | ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את-ערות הארץ באתם.
| Gen 42:9 | |
| | ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר-אכל.
| Gen 42:10 | |
| | כלנו בני איש-אחד נחנו כנים אנחנו לא-היו עבדיך מרגלים.
| Gen 42:11 | |
| | ויאמר אלהם לא כי-ערות הארץ באתם לראות.
| Gen 42:12 | |
| | ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש-אחד בארץ כנען והנה הקטן את-אבינו היום והאחד איננו.
| Gen 42:13 | |
| | ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם.
| Gen 42:14 | |
| | בזאת תבחנו חי פרעה אם-תצאו מזה כי אם-בבוא אחיכם הקטן הנה.
| Gen 42:15 | |
| | שלחו מכם אחד ויקח את-אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם-לא חי פרעה כי מרגלים אתם.
| Gen 42:16 | |
| | ויאסף אתם אל-משמר שלשת ימים.
| Gen 42:17 | |
| | ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את-האלהים אני ירא.
| Gen 42:18 | |
| | אם-כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם.
| Gen 42:19 | |
| | ואת-אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו-כן.
| Gen 42:20 | |
| | ויאמרו איש אל-אחיו אבל אשמים אנחנו על-אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על-כן באה אלינו הצרה הזאת.
| Gen 42:21 | |
| | ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל-תחטאו בילד ולא שמעתם וגם-דמו הנה נדרש.
| Gen 42:22 | |
| | והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם.
| Gen 42:23 | |
| | ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את-שמעון ויאסר אתו לעיניהם.
| Gen 42:24 | |
| | ויצו יוסף וימלאו את-כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל-שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן.
| Gen 42:25 | |
| | וישאו את-שברם על-חמריהם וילכו משם.
| Gen 42:26 | |
| | ויפתח האחד את-שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את-כספו והנה- הוא בפי אמתחתו.
| Gen 42:27 | |
| | ויאמר אל-אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל-אחיו לאמר מה-זאת עשה אלהים לנו.
| Gen 42:28 | |
| | ויבאו אל-יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל-הקרת אתם לאמר.
| Gen 42:29 | |
| | דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את-הארץ.
| Gen 42:30 | |
| | ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים.
| Gen 42:31 | |
| | שנים-עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את-אבינו בארץ כנען.
| Gen 42:32 | |
| | ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת-רעבון בתיכם קחו ולכו.
| Gen 42:33 | |
| | והביאו את-אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את-אחיכם אתן לכם ואת-הארץ תסחרו.
| Gen 42:34 | |
| | ויהי הם מריקים שקיהם והנה-איש צרור-כספו בשקו ויראו את-צררות כספיהם המה ואביהם וייראו.
| Gen 42:35 | |
| | ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת- בנימן תקחו עלי היו כלנה.
| Gen 42:36 | |
| | ויאמר ראובן אל-אביו לאמר את-שני בני תמית אם-לא אביאנו אליך תנה אתו על-ידי ואני אשיבנו אליך.
| Gen 42:37 | |
| | ויאמר לא-ירד בני עמכם כי-אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו-בה והורדתם את-שיבתי ביגון שאולה.
| Gen 42:38 | |
