| |
Hebrew Old Testament |   | |
 |
| |
| | ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער-סדם וירא-לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה.
| Gen 19:1 | |
| | ויאמר הנה נא-אדני סורו נא אל-בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין.
| Gen 19:2 | |
| | ויפצר-בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל-ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ei`kle.
| Gen 19:3 | |
| | טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על-הבית מנער ועד-זקן כל- העם מקצה.
| Gen 19:4 | |
| | ויקראו אל-לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר-באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם.
| Gen 19:5 | |
| | ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו.
| Gen 19:6 | |
| | ויאמר אל-נא אחי תרעו.
| Gen 19:7 | |
| | הנה-נא לי שתי בנות אשר לא-ידעו איש אוציאה-נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל-תעשו דבר כי-על-כן באו בצל קרתי.
| Gen 19:8 | |
| | ויאמרו גש-הלאה ויאמרו האחד בא-לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת.
| Gen 19:9 | |
| | וישלחו האנשים את-ידם ויביאו את-לוט אליהם הביתה ואת-הדלת סגרו.
| Gen 19:10 | |
| | ואת-האנשים אשר-פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד-גדול וילאו למצא הפתח.
| Gen 19:11 | |
| | ויאמרו האנשים אל-לוט עד מי-לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר-לך בעיר הוצא מן-המקום.
| Gen 19:12 | |
| | כי-משחתים אנחנו את-המקום הזה כי-גדלה צעקתם את-פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה.
| Gen 19:13 | |
| | ויצא לוט וידבר אל-חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן-המקום הזה כי-משחית יהוה את-העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו.
| Gen 19:14 | |
| | וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את-אשתך ואת- שתי בנתיך הנמצאת פן-תספה בעון העיר.
| Gen 19:15 | |
| | ויתמהמה ויחזיקו האנשים בידו וביד-אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר.
| Gen 19:16 | |
| | ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על-נפשך אל-תביט אחריך ואל- תעמד בכל-הככר ההרה המלט פן-תספה.
| Gen 19:17 | |
| | ויאמר לוט אלהם אל-נא אדני.
| Gen 19:18 | |
| | הנה-נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את- נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן-תדבקני הרעה ומתי.
| Gen 19:19 | |
| | הנה-נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והוא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי.
| Gen 19:20 | |
| | ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את-העיר אשר דברת.
| Gen 19:21 | |
| | מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד-באך שמה על-כן קרא שם- העיר צוער.
| Gen 19:22 | |
| | השמש יצא על-הארץ ולוט בא צערה.
| Gen 19:23 | |
| | ויהוה המטיר על-סדם ועל-עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן-השמים.
| Gen 19:24 | |
| | ויהפך את-הערים האל ואת כל-הככר ואת כל-ישבי הערים וצמח האדמה.
| Gen 19:25 | |
| | ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח.
| Gen 19:26 | |
| | וישכם אברהם בבקר אל-המקום אשר-עמד שם את-פני יהוה.
| Gen 19:27 | |
| | וישקף על-פני סדם ועמרה ועל-כל-פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן.
| Gen 19:28 | |
| | ויהי בשחת אלהים את-ערי הככר ויזכר אלהים את-אברהם וישלח את- לוט מתוך ההפכה בהפך את-הערים אשר-ישב בהן לוט.
| Gen 19:29 | |
| | ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו.
| Gen 19:30 | |
| | ותאמר הבכירה אל-הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל-הארץ.
| Gen 19:31 | |
| | לכה נשקה את-אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע.
| Gen 19:32 | |
| | ותשקין את-אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את-אביה ולא- ידע בשכבה ובקומה.
| Gen 19:33 | |
| | ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל-הצעירה הן-שכבתי אמש את-אבי נשקנו יין גם-הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע.
| Gen 19:34 | |
| | ותשקין גם בלילה ההוא את-אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא- ידע בשכבה ובקמה.
| Gen 19:35 | |
| | ותהרין שתי בנות-לוט מאביהן.
| Gen 19:36 | |
| | ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי-מואב עד-היום.
| Gen 19:37 | |
| | והצעירה גם-הוא ילדה בן ותקרא שמו בן-עמי הוא אבי בני-עמון עד- היום.
| Gen 19:38 | |
